מירי ברוך

התחלתי לעבוד ב־FAB8 בשנת 1988. כ־2–3 חודשים ישבתי במשרד, ובעיקר קראתי כל מה שנתנו לי. הייתי נכנסת לחדר הנקי בליווי המהנדסים הוותיקים כאורחת. לאחר כמה חודשים הצמידו אותי למהנדסי תהליך שעבדו במשמרות (נקראו אז טכנאי תהליך), כדי ללמוד את העבודה בחדר הנקי בתחום הליתוגרפיה, שהיה עבודת סוסטינינג. כאשר טכנאית תהליך יצאה לחופשת לידה, החלפתי אותה ועבדתי במשמרות במשך מספר שנים, צמודה למשמרת אחת. כך נוצרה עבודת צוות טובה, כי כולם הכירו זה את זה באותה המשמרת. בשנת 1991 יצאתי לחופשת הלידה הראשונה שלי, וכשחזרתי שובצתי כמהנדסת תהליך במכונת SSI, עם דגש על עבודות של שיפור תהליכים ולא רק תחזוקה שוטפת. כעבור שלוש שנים יצאתי שוב לחופשת לידה, ולאחר שחזרתי ממנה החלפתי מהנדס תהליך שעבד בפוליאימיד. ומכאן גם הצילום שצירפתי. זו הייתה אחת התקופות המועדפות עליי, מאחר שהצלחתי להתקדם משמעותית ולקבל הערכה רבה על עבודתי ב־FAB8 וכן במפעלים המקבילים. בשנת 1996 יצאתי לרילוקיישן באלבוקרקי. גם בעלי, יובל, הצטרף לעבודה באינטל. המטרה הייתה ללמוד תהליך חדש (שהתחיל בתור 802 והשתנה ל 856), הרלוקשנין נמשך 3 שנים שבהם גם עברנו מאלבוקרקי לפיניקס. בחזרה לארץ הקמנו את המפעל FAB18. בהמשך יצאנו לרלוקשיון מספר שניים לתקופה של שנתיים בסנטה קלרה כדי ללמוד תהליך חדש (805). לאחר מספר שנים, כאשר FAB18 של אינטל הוסב למפעל של מיקרון ובהמשך נסגר, המשכתי לעבוד ב־FAB28, ובשנת 2015 פרשתי מחברת אינטל